שאלתי אישה שהגיעה אלי לטיפול איך הייתה הלידה הקודמת? אמרה לי "לידה טבעית" והוסיפה "הייתי עם אפידורל, נתנו לי פיטוצין, אח'כ היה ואקום, אבל הלידה הייתה לידה טבעית בסוף".
היא לא האישה הראשונה שמספרת סיפור לידה "טבעית" שכזאת. מדובר בטעות נפוצה בקרב הציבור בהבנת אופן הלידה ומהי באמת לידה טבעית.
אז רק כדי לסבר את האוזן, לידה טבעית לעומת לידה נרתיקית, היא לידה ללא התערבויות. כלומר זאת לידה המאפשרת לאישה לנהל את התהליך של עצמה מתוך ידיעה ברורה שהיא יודעת והגוף שלה יודע הכי טוב מה נכון לה בלידה שלה. המיילדת בעצם משגיחה שהכול תקין. מזכירה, מעודדת ואם יש צורך מתערבת. כנ"ל לגבי העובר - כל זמן שהכול תקין, יש לו את כל הכלים לעשות זאת יחד עם אימא שלו.
אז מדוע אני בעצם מעלה את העובדות הללו? כיוון שחשוב לדעת כי לידה נרתיקית או אף לידה טבעית המתנהלת ע"פ נוהל חדר לידה רגיל, עשויה לגרור השלכות לתינוק. ולמה הכוונה?
תינוקות עוברים חוויות רבות בלידה, העשויות להשפיע עליהם למשך תקופה קצרה או אף למשך כל החיים.
כשמיילדת או רופא בחדר לידה מסייעים לתינוק להיוולד ע"י משיכה בראשו בלידת ואקום, או ע"י סיוע בחילוץ הכתפיים בלידה, הם משפיעים על תהליכים רבים. אחד מהם הוא שינוי בתנועות הטבעיות של העובר המנוהלות על ידי רפלקסים טבעיים, בהם הוא מצויד כדי להביא את עצמו לעולם. וכן על מבנה עמוד שדרה ומערכת העצבים. דוגמה קטנה אך משמעותית.
פעולת "החילוץ" כפי שהיא נקראת, גורמת למתח לא פיזיולוגי של חוליות הצוואר ולחץ על עצבים צוואריים בין חולייתיים. באופן טבעי התינוק יוציא את הכתף העליונה ואחר כך את התחתונה. המיילדת / הרופא יכוונו את התינוק לעשות פעולה הפוכה לחלוטין. להוציא כתף תחתונה ואחר כך עליונה.
המשיכה של הראש עשויה לגרום למתח רב בעצבי הצוואר, האחראים על הנשימה. עיכול ותפקודים חשובים נוספים.
משיכה ומתיחה ולחץ בין חולייתי של העצבים החשובים הללו עשויים לגרום לתופעות רבות בחיי התינוק
כגון: ריפלוקס, בעיות נשימה, אטופיק דרמטיטיס, בעיות עיכול והשורה עוד ארוכה.
כמובן שאף אחד מאנשי הרפואה לא ישייך או יקשר תופעות אלו לאופן חילוץ התינוק בלידתו.
ממעקב רב שנים שביצעתי אחר תינוקות לאחר לידה בבית ובחדרי לידה. גיליתי תופעה מדהימה.
לתינוק יש יכולת לאזן את עצמו אם רק מאפשרים לו.
עקבתי אחר התנועות הטבעיות של התינוק הרך לאחר הלידה ונראה כי הוא מנסה לתקן את תנועות הצוואר, תנוחת הראש, עמוד השדרה ועוד.
גיליתי כי התינוקות מנסים לשחזר את תנועות הגוף הפיזיולוגיות שלהם שוב ושוב במשך חודש מהלידה.
שמתי לב גם, כי תינוקות שתנועתם החופשית הוגבלה בלידה (שזה בערך רוב התינוקות) לדוגמה: אם מיד לאחר הלידה הולבש התינוק בבגדים המהודקים על גופו. אם מחזיקים אותו חזק ללא חופש תנועה על גוף אמו. אם משכיבים אותו רק על הגב, לבוש מכוסה וכיו'ב. בעצם מבלי שנדע אנו מונעים ממנו את האפשרות לאתחל את עצמו (זה נשמע מוזר נכון).
במהלך החודש הראשון לחייו התינוק ינסה לנוע את תנועות הלידה. עם הראש הגב וחלקי גוף נוספים. והוא יחזור על כך שוב ושוב בכל הזדמנות שתהיה לו.
לעתים אם יאפשרו לתינוק לתקן את חוויות הלידה שעבר, הוא יזדקק לפחות טיפולים לתקן את מצבו.
אז לסיכום: השתדלי להתכונן נכון ללידה, ככל שתדעי יותר על הגוף שלך, על התהליכים בלידה, על היכולת והמסוגלות שלך, כך תבטחי יותר בגוף שלך, בתהליך ובעובר שלך.
עדכני את המיילדת שברצונך לאפשר לתינוק שלך להיוולד בעזרתך, ואם הכל תקין להפחית התערבויות.
דבר נוסף- אם את כבר אחרי לידה בחודש ראשון לחיי תינוקך וזיהית קושי, קחי אותו לטיפול מתאים. במקביל אפשרי לו לרפא את עצמו. כסי אותו בחיתול בד שירגיש מוגן , ללא בגדים, הניחי אותו על בטנו למשך רבע שעה והפכי אותו על גבו במשך רבע שעה. אפשרי לו להיות כך לפחות חצי שעה ביום. להפעיל את הרפלקסים לאיזון עצמי. ורק התבונני על תנועותיו.
בימים חמים לא מדאיג שהתינוק עשוי להצטנן. כמובן שהטמפרטורה בחדר צריכה להיות מספיק נעימה. והתנאים צריכים להיות מתאימים לתינוק שאך נולד.
Comments